<h1>ארחות חיים הלכ' חנוכה סימן ט"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ומצות נר חנוכה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ושיעור זה כמו חצי שעה או יותר מעט. ולפי זה החשבון מדת השמן שנותנים בנר חנוכה הוא שמינית הביצה שהרי שיערו חכמים חצי לוג שמן לנרות המנורה שדולקות מערב ועד בקר שהם י"ב שעות וחצי לוג הוא מלא ג' בצים נמצא ביצה לד' שעות ולחצי שעה שמינית הביצה. וקודם זמן זה לא ידליק דהוי כשרגא בטיהרא ואחר זמן זה ג"כ לא ידליק דליכא פרסומי ניסא שהרי נכנסו כל העם לבתיהן ואיכא מאן דאמר דקודם זמן זה ואחריו ג"כ אם הדליקו אין מברכין. וכתב הרשב"א ז"ל דלאו דוקא שאם רצה להדליק סמוך לשקיעת החמה הרשות בידו דהא איכא פרסומי ניסא וכענין שאמרו בנר שבת דעמוד הענן משלים לעמוד האש אלמא סמוך לשקיעת החמה ניכר דלצורך שבת מדליק ודכוותה הכא וכתבו מקצת הגאונים ז"ל דבזמן הזה שמדליקין בפני' מפני חשש שמא יכבוה עכו"ם שאנו דרים ביניהם לא חיישינן לרגל מן השוק ומברכין אחר זמן זה לכתחלה והוי זמנה לבני הבית עד עמוד השחר וכן דעת הב' התרומה ז"ל והר"פ ז"ל כתב ונכון להדליק כל זמן שבני הבית נעורי' ולשיעורא כתב רבי' שמשון שגם עכשיו כן והוה מצריך לעשות קנדי"לאש ארוכות ע"כ.
<h2>דף כג:</h2>
ובערב שבת צריך להקדים נרות חנוכה להדלקת נרות שבת ונר שבת מצוה לסמוך לשקיעת החמה כמו שאז"ל פ"ק דשבת כי חזיתו שמשא אריש דקלי אדליקו שרגא משום דבתר הדלקת נר אין ראוי לעשות שום מלאכה לפי' מדליק תחלה נר חנוכה ומברך בהן דלא אפשר להדליק אחר נר שבת. וי"א שמדליקין תחלה נר שבת לפי שהוא תדיר ולא הוי קבלת איסור מלאכה אחר שדעתו להדליק אחר כן של חנוכה ונראה באמת שיש להקפיד אם אדם אחד מדליק את שתיהן אבל אי לא אדליק אדם אחד את שתיהן אין להקפיד כי באמת אחר הדלקה אין איסור לעשות בה מלאכה אלא מי שהדליק בלבד וכ"כ הר"פ ז"ל. ודעת הרמב"ם ז"ל שמדליק של שבת תחלה ואח"כ חנוכה משום תדיר ובדין הדלקת נר שבת כתבתי למעלה. ובמוצאי שבת דלא אפשר להדליק עד שחשיכה משום כבוד שבת מאחרין לדברי הכל. ומ"מ מי שהקדים אפי' בחול מפני שהוא טרוד יצא והוא שיהיה בפלג מנחה אחרונה דלא חמירי מהבדלה דאמרינן רב צלי של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס. מיהו צריך שיתן בה שמן יותר מכדי שיעור הדלקה כדי שתדליק עד שתכלה רגלא דתרמודאי וכ"כ הריא"ף ז"ל.
